איך לבחור גיטרה קלאסית למתחילים: המדריך המלא שיחסוך לכם כסף, כאבי ראש וטעויות של מתחילים

אז החלטתם שבא לכם ללמוד לנגן? יאללה, מברוק! אין כמו ההרגשה הזו של לשבת עם החבר'ה בים, בל"ג בעומר או סתם במרפסת בשישי בערב, לשלוף גיטרה ולדפוק איזה ביצוע שיגרום לכולם לשיר איתכם ביחד. מוזיקה זה לנשמה, וגיטרה היא ללא ספק הכלי הכי חברתי, נגיש וכיפי שיש בעולם.

אבל רגע לפני שאתם רצים לחנות הקרובה או מזמינים משהו באטרף מאמזון כי "הצבע שלה נראה ממש פוטוגני לאינסטגרם", כדאי שתעצרו שנייה. שוק הגיטרות היום מוצף במאות דגמים, ואם אתם לא יודעים מה אתם מחפשים, קל מאוד ליפול בפח של מוכרים חלקלקים ולקנות גיטרה שתעשה לכם בעיקר כאבי אצבעות ועצבים (ולא בקטע טוב). אז איך בוחרים גיטרה קלאסית למתחילים שלא תתקעו איתה בארון אחרי שבועיים ותשמש בעיקר כמלכודת אבק? הבאנו לכם את המדריך הכי עמוק, מקיף ותכל'ס שיש. בלי פלצנות, בלי מושגים של פרופסורים למוזיקה – רק מה שבאמת חשוב לדעת כדי לעשות קנייה חכמה.

למה בכלל להתחיל דווקא עם גיטרה קלאסית?

הרבה פעמים שואלים אותנו את שאלת המיליון דולר: "למה שלא אקנה ישר גיטרה אקוסטית מגניבה כמו של שלמה ארצי, או גיטרה חשמלית כמו של רוקסטארים משנות השמונים?". התשובה הקצרה והכי כנה שלנו היא: מיתרי ניילון.

בגיטרה קלאסית, שלושת המיתרים התחתונים (הדקים) עשויים מניילון מיוחד, והשלושה העליונים הם גרעין ניילון שמלופף במתכת. בגיטרה אקוסטית ובגיטרה חשמלית, לעומת זאת, כל ששת המיתרים עשויים ממתכת קשיחה. בתור נגנים מתחילים, קצות האצבעות שלכם עדיין רכות ורגישות, ולא פיתחתם עדיין את אותה שכבת עור קשה (קילוסים) שיש לנגנים ותיקים.

אם תתחילו ישר עם מיתרי מתכת, אתם תסבלו מכאבים מטורפים כבר אחרי חמש דקות של אימון, והמוטיבציה שלכם תצנח לרצפה. גיטרה קלאסית נותנת לכם נחיתה רכה. המיתרים שלה רכים יותר ללחיצה, המרחקים ביניהם בצוואר הגיטרה רחבים יותר (מה שמונע מהאצבעות שלכם להתנגש אחת בשנייה בטעות כשאתם מנסים ללמוד אקורד חדש), והיא באופן כללי כלי הרבה יותר "סלחני" לטעויות של מתחילים. מעבר לזה, מדובר בבסיס הטכני הכי נכון. מי שלומד לנגן נקי על קלאסית, המעבר שלו בעתיד לכל כלי מיתר אחר יהיה משחק ילדים.

המלכודת של "הגיטרה הכי זולה בזאפ"

בואו נפתח רגע את הקלפים ונדבר דוגרי. אתם נכנסים לגוגל או לזאפ ורואים גיטרה קלאסית חדשה מהניילונים ב-150 או 200 שקל. אתם אומרים לעצמכם: "יאללה, כולה בשביל לראות אם אני בכלל זורם עם התחביב הזה, מה אכפת לי לזרוק מאתיים שקל?". זו הטעות הכי גדולה שאתם יכולים לעשות.

גיטרות במחירים ההזויים האלה הן לא באמת כלי נגינה, הן צעצועים במסווה. הן עשויות מדיקט זול שלא עבר שום תהליך ייבוש מבוקר, המפתחות שלהן עשויים פלסטיק זול, והתוצאה הרסנית: הן פשוט לא מסוגלות להחזיק כיוון. אתם תכוונו את הגיטרה, תנגנו שני אקורדים, והיא שוב תישמע כמו חתול דרוס.

הגרוע מכל בגיטרות האלה הוא ה"אקשן" (המרחק בין המיתרים לצוואר הגיטרה). בגיטרות זולות האקשן בדרך כלל בשמיים, מה שאומר שתצטרכו להפעיל כוח של לוחם שייטת רק כדי ללחוץ על מיתר ולהוציא צליל נקי. גיטרה כזו לא תבדוק אם אתם "זורמים" עם הכלי – היא פשוט תגרום לכם לשנוא אותו ולפרוש תוך יומיים וחצי. אל תקנו את הזבל הכי זול שיש בשוק. גיטרה גרועה תוציא לכם את החשק, נקודה. תשקיעו עוד קצת כסף בשביל כלי אמיתי, והמוטיבציה שלכם תודה לכם.

המדריך המלא לבדיקת הגיטרה: מה בודקים תכל'ס?

כשאתם נכנסים לחנות מוזיקה, או כשאתם בוחנים מפרט טכני באתר אינטרנט אמין, יש כמה פרמטרים קריטיים שאתם חייבים לבדוק כדי לדעת שאתם קונים מוצר שמתאים לכם בול:

מידות הגיטרה והתאמה לגיל ולמבנה גוף

גיטרות קלאסיות לא מגיעות במידה אחת שמתאימה לכולם. כדי שתוכלו לנגן בנוחות, אתם חייבים להתאים את גודל תיבת התהודה ואורך הצוואר למבנה הגוף שלכם:

• גיטרה בגודל מלא (4/4): זו הגיטרה הסטנדרטית. היא מיועדת למבוגרים, לבני נוער מגיל 13-14 ומעלה, או לילדים גבוהים במיוחד.

• גיטרה בגודל שלושה רבעים (3/4): מתאימה בדרך כלל לילדים בגילאי 8 עד 12, או לאנשים מבוגרים עם מבנה גוף קטן וידיים קטנות במיוחד שמחפשים כלי קצת יותר קומפקטי ונוח לנשיאה.

• גיטרה בגודל חצי (1/2): מיועדת לילדים קטנים בני 5 עד 8 שרק עושים את הצעדים הראשונים שלהם בעולם המוזיקה.

אם תתנו לילד בן 7 גיטרה בגודל מלא, הוא פשוט לא יצליח להקיף את הצוואר עם היד, לא יגיע למיתרים העליונים, וייכנע מהר מאוד וחבל.

בדיקת נוחות ואיכות הבנייה (האקשן והצוואר)

אם אתם קונים פיזית בחנות, אל תתביישו. קחו את הגיטרה, שבו על כיסא והניחו אותה על הרגל. תעבירו את האצבעות לאורך הצדדים של צוואר הגיטרה (איפה שנמצאים פסי המתכת, הסריגים). הפסים האלה צריכים להיות חלקים ולא בולטים החוצה בצורה ששורטת או חותכת את האצבעות שלכם.

לאחר מכן, תסתכלו על המרחק בין המיתרים ללוח העץ. המיתרים צריכים להיות מספיק קרובים כדי שלא תצטרכו להפעיל כוח מוגזם בלחיצה, אבל לא קרובים מדי – כי אם הם קרובים מדי, בזמן שתפרטו חזק המיתר ירטוט וייגע בפסי המתכת, מה שיצור רעש מתכתי מעצבן שנקרא בעגה המקצועית "באזז".

סוג העץ: עץ לבוד מול עץ מלא

סוג העץ שממנו עשויה הגיטרה הוא הפקטור הכי משמעותי שקובע איך היא תישמע וכמה היא תעלה. בגדול, עולם הגיטרות מתחלק לשניים:

• עץ לבוד (Laminate): מדובר בגיטרות שעשויות מכמה שכבות עץ דקות שמודבקות יחד. רוב הגיטרות למתחילים בנויות ככה. היתרון הגדול שלהן הוא המחיר הנגיש ועמידות מטורפת לשינויי מזג אוויר וללחות (ובישראל, עם הקיץ המהביל והמזגנים, זה דווקא יתרון לא רע בכלל). החיסרון הוא שהסאונד שלהן פחות עמוק ומהדהד, אבל בשביל השלבים הראשונים של הלמידה – זה מעל ומעבר.

• חלק קדמי מעץ מלא (Solid Top): בגיטרות האלה, הלוח הקדמי של הגיטרה (החלק הכי חשוב שמפיק את הצליל) עשוי מחתיכת עץ אחת אמיתית ומלאה (בדרך כלל עץ ארז או אשוח). הסאונד פה הוא כבר ליגה אחרת לגמרי – הוא חם, עמוק, עשיר, והקטע הכי מגניב? עץ מלא משתבח עם השנים. ככל שמנגנים עליו יותר, העץ מתייבש ומגיב טוב יותר, והסאונד הולך ונהיה יפה יותר.

מותגים מומלצים למתחילים: על מי אפשר לסמוך?

כדי שלא תלכו לאיבוד בתוך ג'ונגל השמות והחברות, ריכזנו לכם את המותגים הכי חמים והכי אמינים שמייצרים היום גיטרות קלאסיות מומלצות למתחילים, כאלה שנותנים תמורה פנומנלית לכסף שלכם:

CHARD (צ'ארד) – הלהיט החדש למתחילים שלא רוצים לקרוע את הכיס

אם אתם מחפשים את גיטרה קלאסית עם השילוב המושלם בין מחיר חברתי, מראה פגז ואיכות בנייה מפתיעה, המותג CHARD הוא לגמרי התשובה שלכם. מדובר בחברה שתפסה תאוצה אדירה בשנים האחרונות בדיוק בגלל שהיא מבינה מה נגן מתחיל צריך. הגיטרות של CHARD מציעות נוחות נגינה מעולה, אקשן נמוך ונוח שלא מכאיב באצבעות, וסאונד מפתיע בעומק שלו יחסית למחיר הנגיש שלהן. מעבר לזה, הן מגיעות בגימורים יפים ונקיים ומחזיקות כיוון בצורה מעולה. אם אתם רוצים לסגור פינה עם גיטרה ראשונה מצוינת בלי להיכנס למינוס, הדגמים של CHARD הם הבחירה הכי הגיונית והכי משתלמת בשוק כיום.

Cort (קורט) – איכות של מקצוענים במחיר הגיוני

קורט היא ענקית גיטרות מוערכת מאוד בעולם שמייצרת כלים בכל הרמות. הגיטרות הקלאסיות שלהם למתחילים (כמו סדרת AC) מציעות הנדסת אנוש מעולה. הן מרגישות יציבות מאוד ביד, נשמעות מאוזנות מאוד, ונותנות לכם מפרט טכני שבחברות אחרות יעלה לכם כפול. מותג מעולה למי שרוצה כלי קצת יותר רציני מהרגע הראשון.

Valencia (ולנסיה) – הסטנדרט הקלאסי לבתי ספר למוזיקה

ולנסיה היא חברה שמתמקדת כמעט אך ורק בגיטרות קלאסיות לשוק הלימודי. הגיטרות שלהן (כמו סדרת ולנסיה 200 או 400) מתוכננות בדיוק לפי הדרישות של מורים למוזיקה. הן פשוטות, עמידות, מגיעות בכל הגדלים האפשריים (חצי, שלושה רבעים ומלא), ועושות את העבודה בצורה אמינה מאוד לאורך שנים.

Cordoba (קורדובה) – לחובבי הסאונד הספרדי האותנטי

אם התקציב שלכם קצת יותר גמיש ואתם רוצים להתחיל ברגל ימין עם כלי ברמה גבוהה באמת, קורדובה היא השם שלכם. הגיטרות שלהם מעוצבות בהשראת המסורת הספרדית האמיתית. אפילו דגמי הכניסה שלהם (כמו ה-Cordoba C1) מגיעים עם סאונד עשיר, חם ועוצמתי, ואיכות החומרים שם היא רמה אחת מעל כולם. פתרון מושלם למי שיודע שהוא הולך להשקיע ומחפש כלי שימשיך איתו גם לשלב המתקדם.

חבילת הציוד ההיקפי: מה אתם חייבים לקנות יחד עם הגיטרה?

קניתם את גיטרת החלומות שלכם? תתחדשו! אבל אל תצאו מהחנות או תסגרו את העגלה באתר בלי האקססוריז הנלווים, כי בלעדיהם החיים שלכם הולכים להיות קשים:

• נרתיק נשיאה (קייס): אל תתפשרו על שקית בד פשוטה. קנו נרתיק מרופד היטב. הגיטרה שלכם צריכה הגנה מפני מכות קטנות בבית, שריטות, ובמיוחד מפני שינויי הטמפרטורה והלחות המטורפים של הארץ. נרתיק טוב גם יאפשר לכם לזרוק את הגיטרה על הגב וללכת איתה לחברים או לשיעור בקלות.

• טיונר קליפס (מכוון גיטרה): נכון, יש היום מיליון אפליקציות חינמיות בטלפון, אבל המיקרופון של הטלפון קולט את כל רעשי הרקע מסביב. אם תנסו לכוון ככה כשיש מוזיקה בבית או כשהחבר'ה מדברים לידכם בים, אתם תשתגעו. טיונר קליפס קטן שעולה כמה עשרות שקלים מתלבש על ראש הגיטרה (ההדסטוק) וקורא את התדרים ישירות דרך הרטט של העץ. הוא מדויק, מהיר ועובד בכל תנאי רעש. פריט חובה לכל נגן.

• סט מפרטים: למרות שעל גיטרה קלאסית מנגנים באופן מסורתי בעזרת האצבעות והציפורניים, רוב המתחילים אוהבים להשתמש במפרט בשביל ליווי שירים ופריטות קצביות. קנו לכם חופן של מפרטים, ובתור התחלה לכו על המפרטים הדקים והרכים יותר (בעובי של 0.5 עד 0.73 מ"מ). הם הרבה יותר סלחניים ומקלים על הפריטה בשלבים הראשונים.

בשורה התחתונה: כמה זה באמת אמור לעלות לנו?

כדי שלא יעבדו עליכם, הנה חלוקת התקציב הריאליסטית בשוק היום:

טווח המחירים שבין 400 ל-1500 ש"ח הוא ה-Sweet Spot (נקודת האיזון המושלמת) עבור נגנים מתחילים. בטווח הזה תוכלו למצוא דגמים מעולים של חברות כמו CHARD או קורט – אלו גיטרות אמיתיות, בנויות היטב, שנשמעות מעולה ויחזיקו לכם מעמד בכיף בשנתיים-שלוש הראשונות של הלמידה בלי שום בעיה.

כל מה שנמצא מתחת ל-300 ש"ח (עבור כלי חדש) צריך להדליק לכם נורת אזהרה אדומה ובוהקת של איכות ירודה, אלא אם מדובר במבצע חיסול מטורף או גיטרה יד שנייה מחבר שמבין. מצד שני, להוציא מעל 800 או 1000 ש"ח על גיטרה ראשונה זה בדרך כלל מיותר, אלא אם כן אתם כבר יודעים בוודאות מוחלטת שאתם הולכים להתאבד על הכלי הזה ושום דבר לא יעצור אתכם.

עכשיו, כשיש לכם את כל הידע של המקצוענים בידיים, אתם כבר לא "צעירים" שיכולים למכור להם לוקשים. צאו לחנות, תחזיקו את הכלי, תרגישו אותו, תראו שיש לכם חיבור איתו, ויאללה – להתחיל לשבור את האצבעות על אקורדים ראשונים. שיהיה המון בהצלחה!